3 דרכים פשוטות להפוך את הטקסט שלכם לקריא יותר

בעולם הפיזי קל לראות גימור לא מושלם. שאריות צבע, ליטוש לא אחיד או רווח מיותר, ישר תופסים לנו את העין.

כשמדובר בטקסט, אנחנו כמובן לא נראה את זה עד שנתחיל לקרוא. אבל חוסר אחידות בטקסט או משפטים מסורבלים פוגמים בשטף הקריאה וגורמים לנו להרגיש אי נוחות. גם אם אנחנו לא ממש מודעים לה.

כשנוסעים על כביש, קפיצה קטנה מדי פעם לא תפריע לנו. אבל כשהכביש יתחיל להיות משובש באמת נתחיל לשים לב לזה. ואם זה ימשיך ככה, גם נגיד בקול רם מה אנחנו חושבים על הכביש ועל האמא של מי שמתחזק אותו.

אז אם זה כביש ואין לנו ברירה נישאר בו עד הסוף. אבל אם זה טקסט שאנחנו קוראים, פשוט נעזוב באמצע או שנמשיך לקרוא ונתחיל להתגרד או שנרפרף עליו. חוסר הנוחות בקריאה יגרום לנו להתרחק מהטקסט ברמה הרגשית ויפחית את הרצון שלנו לבצע את הפעולה שמבקשים איתנו לנבצע.

וזה הדבר האחרון שבעל התוכן רוצה שיקרה, בייחוד כשמדובר בתוכן שמכוון להניע לפעולה.

אחת הדרכים הבדוקות, הפשוטות והיעילות להפוך את הקריאה ליותר שוטפת ומהנה היא לשפר את הגימור שלו. לעבור על כולו בסוף הכתיבה עם זכוכית מגדלת ולשייף את כל מה שנראה שלא מחליק בטבעיות בזמן הקריאה.

הנה 3 צעדים שיעזרו לכם ללטש את הטקסט שלכם:

להכניס אוויר

בלהט הכתיבה אתם לא רוצים לשכוח כלום ונוטים להעביר את כל הרעיונות שלכם לדף שזה טוב אבל למי שקורא את זה קשה לעקוב אחרי קו המחשבה שלכם בייחוד עם כמה רעיונות מתערבבים ביחד ואז יוצא משפט נורא ארוך ומסורבל…

טוב, הרעיון ברור. אנשים התרגלו למסרים קצרים ופשוטים. משפטים ארוכים דורשים הרבה קשב, ריכוז ואורך נשימה. הדרך להימנע מזה היא לעבור על כל הטקסט ולקרוא אותו בקול. איפה שנראה לכם שאתם צריכים לקחת אוויר, שימו נקודה, או לכל הפחות פסיק.

השתדלו שלא יהיו משפטים ארוכים משורה-שורה וחצי, שזה אומר עד 15 מילים.

להפוך מפאסיבי לאקטיבי

אנחנו זוכרים את זה יותר משיעורי אנגלית מאשר משיעורי לשון. ו"פאסיב" ו"אקטיב" יכולים לעורר חרדות יותר מאשר שקע ותקע, אבל האמת שזה רק נשמע משהו אקדמי. תיכף תבינו כמה שזה פשוט. אתם יודעים את זה רק לא תמיד שמתם לזה לב.

פאסיב: משהו נעשה ע"י מישהו

אקטיב: מישהו גורם למשהו להיעשות

פאסיב: השירות יינתן לכם בהקדם האפשרי ע"י צוות של יועצים מומחים

אקטיב: צוות של יועצים מומחים יענה לכם בהקדם האפשרי

יותר טוב, לא? יותר אישי, פחות מנוכר ו… יותר אקטיבי.

לכתוב כמו שמדברים

כבר הקדשתי פוסט שלם על החשיבות של כתיבה בסגנון דיבורי לתהליך ההנעה לפעולה של הקוראים שלכם.

ועכשיו בשפה יותר פשוטה: אם תכתבו כמו שאתם מדברים תגרמו להרבה יותר קוראים ממה שאתם חושבים להתחבר לטקסט שלכם ולבצע את מה שאתם מבקשים.

לסיכום…

המילה הזאת כבר נשחקה לגמרי, אבל בד"כ אנחנו אוהבים 'לזרום'. לזוז, להיות בתנועה, לא להיתקע.

כל מה שגורם לנו להתעכב או להיעצר, אפילו כדי להבין יותר, כבר מקבל אצלנו כמה נקודות פחות. זה קורה ברמה הרגשית, ואנחנו לא תמיד מודעים לזה, אבל יש לזה השפעה.

וזה נכון גם לגבי החוויה שלנו בקריאת טקסט. בלי קשר לתוכן, אנחנו מצפים שהקריאה לא תדרוש מאיתנו יום לימודים ארוך או תתסכל אותנו.

גמרתם לכתוב? עברו שוב על הטקסט. עדיף אחרי כמה שעות או למחרת. קצרו משפטים ארוכים, הפכו משפטי פאסיב לאקטיב וודאו שהכתיבה שלכם מדברת לקוראים שלכם בגובה העיניים.

1 תגובה
  1. בועז ורדי
    בועז ורדי אומר:

    עיקר וטפל והיכולת להפריד ביניהם היא שאלה חשובה מאוד בכתיבת טקסט בדומה גם לתחום שלי של טיפול הפסיכולוגי. זה הופך מעניין כאשר מתקדמים ומעמיקים ואז מגלים שהטפל חייב להיות מטופל כדי שהעיקר יבלוט. ככה אני מאמין גם בכתיבת טקסט, כדי שהתוכן העיקר יהיה בולט צריך שהטפל יטופל ולא יבלוט.

    הגב

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *